כתבה וצילמה: אפרת נקש
התפרסם בטריג. מדריך הטיולים מבית ארץ וטבע גליון 5, ספטמבר-אוקטובר 2002
רוב התיירים הבאים לאנטליה אינם מבזבזים יותר מדי זמן וחשים לבתי המלון כדי לבלות בבטלה גמורה. אנטליה מציעה יותר.
זהו הביקור הרביעי שלי באזור אנטליה. אבל הפעם, אחרי אותה טיסה קצרצרה שארכה כשעה, לא פנינו אל אחד מאותם בתי המלון הגדולים שלאורך החוף.
עזבנו את אנטליה ונסענו מזרחה במישורים של אנטליה, המוקפים הרים גבוהים מכל עבריהם. נסענו בצד שדות של חמניות צהובות ושדות ירוקים של ירקות העונה, המושקים בהצפה.
פנינו צפונה ועלינו במעלה הנהר קופרולו, לאחר כשעה וחצי הגענו לבקתות של חוסני, השוכנות על גדת הנהר. הבקתות בנויות מאבן ועץ, פשוטות ופונקציונליות, מתאימות להפליא לנופי הנהר השוצף למרגלותיהן. ארוחת הערב הוגשה על שולחנות העץ, מול המים: פורלים טריים עם עלה דפנה ושום בקרביים, עטופים בעלה גפן. יין אדום מקומי, רוח מלטפת, אוושת עלים ומים. שקט ושלווה. באוכל לא חוסכים כאן.
בבוקר טיפסנו בג'יפים במעלה הנהר קופרולו (נהר ה"גשר"). עברנו ביערות אורנים, בין כפרים קטנים שבתיהם בנויים עץ ואבן. תושבים מקומיים חייכניים התנהלו להם בשלווה.
נהגי הג'יפים ידעו תמיד לעצור בנקודות תצפית מרהיבות על הקניון העמוק של הנהר. רחצנו במי הנהר הקפואים וטיפסנו בין נקיקים בסלעי קונגלומרט עצומים, במקום שזכה לכינוי "קפדוקיה הקטנה". כך בילינו כל היום בנעימים ולעת ערב חזרנו לבקתות של חוסני. שוב, מעדנים תורכיים, אך אני המשכתי לדבוק בפורלים.
בבוקר שלמחרת צעדנו באזור הגשר הרומי, העובר מעל קניון הנהר ונהנינו ממראה המעיינות האדירים הפורצים לא הרחק ממנו. אחר כך פנינו אל החוויה העיקרית - רפטינג במורד הנהר, כמיטב המסורת של החברה הישראלית "מדראפט". בחרתי בקיאק זוגי. התמזל מזלי להיות בת זוגו של מדריך הרפטינג המקומי. הוא תרגל את שריריו ואני יכולתי להשתרע בקיאק, להתרגע בזווית גוף מפנקת ולשאוף את הנוף. באמצע יש גם ארוחת צהרים של שישליק פרגיות עסיסי וסלטים. השלמנו את היום בנסיעה לעיר העתיקה של אנטליה, שם השתכנו במלון "מרינה", מלון מיוחד השוכן במבנה מסורתי משופץ. הקרצוף בחמאם וארוחת סיום כיד המלך במסעדה מקומית לא יישכחו במהרה. אכן אנטליה בזווית אחרת.
הגשר העתיק על הנהר קופרולו, טורקיה 2002