כתבה וצילמה: אפרת נקש
התפרסם בגליון מסע אחר, אוקטובר 2007
טיול בוקר שגרתי בלאוס קיבל תפנית לא צפויה: זה החל בהזמנה לטקס חתונה, נמשך במסיבה ארוכה ועליזה והסתיים בטבילה בנהר בחברת החברים החדשים.
בדרך חזרה משוק הבוקר מצפון לעיירה ואנג ויאנג (Vang Vieng) בלאוס, ראיתי התקהלות. התקרבתי וגיליתי שזהו טקס חתונה. ביקשתי רשות לצלם, כולם הנהנו. הרכבתי את הפלש על המצלמה, הצבעתי עליו ושאלתי שוב אם אוכל לצלם. הנוכחים המשיכו לחייך ולהנהן. פסעתי לתוך החדר. החתן והכלה כרעו על הרצפה, מולם ישב מנהל הטקס בחולצה לבנה ובצעיף צבעוני. הכלה לבשה בגדי משי צבעוניים וענדה תכשיטי זהב, שיערה היה אסוף כלפי מעלה. החתן לבש בגדי משי וצעיף צבעוני. בשלב מסוים בטקס האורחים התקרבו אל החתן והכלה, שהושיטו ידיים קדימה, וקשרו שרוכים לבנים על פרקי ידיהם. שרוכים נקשרו גם על ידי הורי החתן והכלה. לפתע החלו האורחים לקשור חוטים גם על פרקי ידי ולברך אותי.
עם סיום הטקס יצאו האורחים לחצר הבית וישבו לשולחנות ערוכים. הבנתי שהגיע זמני ללכת, אבל מיד הוזמנתי אל השולחן. השולחנות היו עמוסים בכל טוב: בשרים, מרקים, איטריות אורז, ירקות, בקבוקי בירה, מים ולאו-לאו, ויסקי אורז מקומי. חברי לשולחן, כך התברר לי, עבדו עם החתן בחברת אלקטרוניקה, וידעו מעט אנגלית. אחרי שסיימנו לאכול הסבירו לי שהחגיגה עוברת למקום אחר. הנה, חשבתי, המסיבה שלי נגמרה. פניתי ללכת.
מעגל פנימי, מעגל חיצוני
מכונית עצרה לידי, הדלת נפתחה ויד סימנה לי להיכנס. גיליתי שאני נוסעת במכונית אחת עם החתן והכלה. הגענו לחצר בית ספר שגם בה היו שולחנות ערוכים: אוכל, בירה, ויסקי. תזמורת ניגנה נעימות לאוטיות וכולם פצחו בריקודים - הגברים במעגל פנימי והנשים במעגל חיצוני. הרוקדים הסתובבו נגד כיוון השעון בצעדים עדינים כשהם מסובבים את כפות ידיהם. הגברים הזמינו אותי להצטרף למעגל ואני נעניתי בשמחה. איזה מזל שהבוקר החלטתי ללבוש מכנסים ארוכים וחולצה עם שרוולים. בצד ניצבה קופסת קרטון בצורת לב ורוד גדול, והאורחים שלשלו לתוכה מעטפות. השגתי מעטפה והכנסתי לתוכה את כל הכסף המזומן שהיה לי כדי לכסות את הוצאות האוכל והשתייה.
אבל הכיף, כך גיליתי, עוד לא נגמר. התידדתי עם שתי ילדות מתוקות, קים ופנטה. הדוד שלהם הזמין אותי להצטרף אליהן ואל שתי אורחות נוספות שהגיעו לחתונה לטיול קצר למערה שנמצאת בקרבת מקום. מהטיול חזרנו להמשך החגיגות. עוד אוכל, עוד שתיה, עוד ריקודים. במשך כל אותו יום שתיתי ואכלתי ללא הפסקה.
בחתונה הכרתי את ננה, סטודנטית לאנגלית מויינטיאן (Vientiane). היא נהנתה לתרגל את האנגלית שבפיה, ואני הייתי מאושרת לשאול וללמוד. בסיום החגיגות הזמינה אותי להצטרף לקבוצת חברים שהלכה לרחוץ בנהר הסונג. כיוון שלא היה איתי בגד ים, וממילא לא הייתי מעיזה לפשוט את בגדיי ליד המקומיים, טבלתי כמוהם בבגדים. ישבנו יחד במי הנהר הרדודים, הנשים המקומיות קרצפו את עורן באבנים מחוספסות, והושיטו גם לי אבן שאעשה כמוהן. היום שהתחיל בטיול בוקר תמים הסתיים בהמון צבעים, ריחות, פנים חייכניות, חום, ידידותיות, אהבה ואיכפתיות. הרגשתי מאושרת ובת מזל לעבור כזו חוויה מדהימה.
טקס החתונה בעיירה ואנג ויאנג